|
|
חלק א' – כללי
|
|
|
פרק א': עקרונות יסוד
|
מטרת החוק
|
1.
|
חוק זה בא להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד הנמצא או עלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה -
|
|
|
|
(1) להביא במידת האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;
|
|
|
|
(2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;
|
|
|
|
(3) לקיים הליכים השומרים על כבודו של חייב שהוא יחיד ולקדם את שילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים.
|
חדלות פירעון
|
2.
|
חדלות פירעון היא מצב כלכלי של חייב שבו החייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם.
|
הכרזה כי חייב הוא חדל פירעון
|
3.
|
(א) הכריז בית המשפט או הכונס הרשמי, בצו, כי חייב הוא חדל פירעון (בחוק זה – צו חדלות פירעון), יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, בהתאם להוראות לפי חוק זה.
|
|
|
(ב) פתיחה בהליך להכרזה על חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת החייב או הנושה.
|
|
|
פרק ב': הגדרות
|
הגדרות
|
4.
|
בחוק זה -
|
|
|
"אורגנים" של תאגיד – אורגנים בחברה כמשמעותם בחוק החברות וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בתאגיד אחר;
|
|
|
"בית משפט" –
|
|
|
(1) לעניין חייב שהוא תאגיד - בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו מצויים מקום עסקו העיקרי או נכסיו;
|
|
|
(2) לעניין חייב שהוא יחיד - בית משפט השלום כאמור בסעיף 331 במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מצויים מקום עסקו העיקרי או נכסיו;
|
|
|
"הגנה הולמת" –
|
|
|
(1) לגבי נכס משועבד, נכס שחל עליו שיעבוד צף או נכס שיש לגביו זכות עיכבון– שמירת ערך הבטוחה; לעניין זה, "ערך הבטוחה" – התמורה שהיה מקבל הנושה ממימוש הנכס במסגרת פירוק התאגיד, ולעניין חייב שהוא יחיד – במסגרת הפסקת פעילות עסקו, אילו בית המשפט היה מורה על הפירוק או הפסקת הפעילות במועד הגשת הבקשה שבמסגרתה נבחנה טענת ההגנה ההולמת;
|
|
|
(2) לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות – הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס אך לא יותר מהתמורה שהייתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת;
|
|
|
"הוצאות הליכי חדלות הפירעון" – כמשמעותן בסעיף 212;
|
|
|
"החלטה מינהלית" –החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקיד ציבורי על פי דין;
|
|
|
"הליך גבייה" – הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, חוק המרכז לגביית קנסות או פקודת המסים (גבייה);
|
|
|
"הליך מינהלי" – הליך שמנהלת רשות מינהלית, במסגרת מילוי תפקידה הציבורי לפי דין, וכן הליך משפטי הנובע מהחלטה מינהלית של הרשות המינהלית;
|
|
|
"הליכי חדלות פירעון" – הליכים לפי חוק זה החל ממועד הגשת הבקשה למתן צו חדלות פירעון ועד למועד כמפורט להלן:
|
|
|
(1) לעניין חייב שהוא תאגיד – מועד אישור תכנית השיקום הכלכלי או מועד חיסולו;
|
|
|
(2) לעניין חייב שהוא יחיד – מועד ההפטר;
|
|
|
"הסדר חוב" – כמשמעותו בחלק י';
|
|
|
"הפטר", לגבי חייב שהוא יחיד – כמשמעותו בפרק ח' לחלק ג';
|
|
|
"הקפאת הליכים" – לגבי חייב שהוא תאגיד - כמשמעותה בפרק ה' לחלק ב', ולגבי חייב שהוא יחיד - כמשמעותה בסעיף 118(2);
|
|
|
"חבר", בתאגיד -
|
|
|
(1) בחברה – בעל מניה;
|
|
|
(2) בשותפות – שותף;
|
|
|
"חדלות פירעון" – כאמור בסעיף 2;
|
|
|
"חוב" – חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע;
|
|
|
"חוב בדין קדימה" – כמשמעותו בסעיף 213;
|
|
|
"חוב דחוי" – כמשמעותו בסעיף 216;
|
|
|
"חוב כללי" – כמשמעותו בסעיף 214;
|
|
|
"חוב מובטח" – חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס;
|
|
|
"חוב עבר"- חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה:
|
|
|
|
(1) החייב חב בו במועד מתן צו חדלות הפירעון;
|
|
|
|
(2) הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן צו חדלות הפירעון, גם אם זמן פירעונו חל לאחר מתן הצו;
|
|
|
|
(3) הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן צו חדלות הפירעון, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון;
|
|
|
"חובות שאינם בני הפטר" – חובות כאמור בסעיף 175;
|
|
|
"חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;
|
|
|
"חוק ההוצאה לפועל" - חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;
|
|
|
"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט -1999;
|
|
|
"חוק המרכז לגביית קנסות" - חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995;
|
|
|
"חוק ניירות ערך" - חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
|
|
|
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;
|
|
|
"חוק פסיקת ריבית והצמדה" - חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;
|
|
|
"חייב" – יחיד או תאגיד החב חוב;
|
|
|
"הכונס הרשמי" - מי שמונה לפי סעיף 245;
|
|
|
"המרשם", לגבי תאגיד מסוים – המרשם המתנהל לפי דין לרישום תאגידים מסוגו;
|
|
|
"נאמן" – מי שמונה לפי סעיפים 32 או 122;
|
|
|
"נושא משרה" –
|
|
|
(1) בחברה - כהגדרתו בחוק החברות;
|
|
|
(2) בשותפות – שותף כהגדרתו בפקודת השותפויות, למעט שותף מוגבל.
|
|
|
"נושה" – מי שהחייב חב לו חוב;
|
|
|
"נושה מובטח" - כמשמעותו בסעיף 222;
|
|
|
"נכס" – מיטלטלין, מקרקעין או זכויות, בין בישראל ובין מחוץ לישראל;
|
|
|
"נכס הכפוף לשיור בעלות" – כמשמעותו בסעיף 230;
|
|
|
"נכסי קופת הנשייה" –כמשמעותם בפרק ב' לחלק ד';
|
|
|
"סדר הפירעון" - כמשמעותו בסעיף 210;
|
|
|
"פקודת השותפויות" - פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975;
|
|
|
"צו לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא יחיד – צו ובו תכנית לפירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד ולשיקומו הכלכלי, כמשמעותו בפרק ז' לחלק ג';
|
|
|
"קרוב" -
|
|
|
(1) לגבי יחיד - בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של היחיד;
|
|
|
(2) לגבי תאגיד – כל אחד מאלה:
|
|
|
|
(א) תאגיד הנשלט על ידו, בעל שליטה בו ותאגיד אחר הנשלט בידי בעל השליטה בו;
|
|
|
|
(ב) נושא משרה בתאגיד או קרובו;
|
|
|
|
(ג) לגבי חברה ציבורית כהגדרתה בחוק החברות– בעל מניה מהותי כהגדרתו בחוק האמור;
|
|
|
|
(ד) לגבי שותפות מוגבלת ציבורית – שותף כללי וכן שותף מוגבל המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מיחידות ההשתתפות; לעניין זה, "שותפות מוגבלת ציבורית", "שותף כללי", "שותף מוגבל" ו"יחידת השתתפות" - כהגדרתם בסעיפים 1 ו-65א לפקודת השותפויות;
|
|
|
|
(ה) לגבי כל תאגיד שאינו כאמור בפסקאות משנה (ג) ו-(ד)– חבר התאגיד;
|
|
|
"רשות מינהלית" - רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;
|
|
|
"הרשם" - הרשם המנהל לפי דין את המרשם;
|
|
|
"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך;
|
|
|
"שעבוד צף" – כהגדרתו בפקודת החברות;
|
|
|
"השר" – שר המשפטים;
|
|
|
"תאגיד" -
|
|
|
|
(1) חברה, כמשמעותה בחוק החברות;
|
|
|
|
(2) שותפות, כמשמעותה בפקודת השותפויות;
|
|
|
|
(3) כל תאגיד אחר או חבר בני אדם שהשר החיל עליהם, בצו, הוראות חוק זה.
|
|
|
"תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א- 1981;
|
|
|
"תכנית לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא תאגיד – תכנית לשיקומו הכלכלי של תאגיד שניתן לגביו צו חדלות פירעון כמשמעותה בסימן ב' לפרק ז' בחלק ב';
|
|
|
"תשלום עונשי" - קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, למעט קנס פיגורים שהתווסף לחוב שאינו תשלום עונשי.
|