יום חמישי, 29 בנובמבר 2018

נדחתה העתירה נגד עו"ד אפי נוה

נדחתה העתירה נגד עו"ד אפי נוה
בהתאם להחלטת בית המשפט העליון בשבתו שבית המשפט הגבוה לצדק, נדחתה עתירה של התנועה לאיכות השלטון. המשיב 2 הוא אחד מנציגיה של לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים (להלן: הוועדה) לפי סעיף 4(ב) לחוק-יסוד: השפיטה. לפי הנטען בעתירה, הוא נחשד בביצוע עבירות שעיקרן סיוע למי שנסעה איתו לחוץ לארץ, לצאת מישראל בלא מעבר בביקורת הדרכונים. ביום 28.10.2018, הודיע פרקליט המדינה למשיב 2 כי נשקלת העמדתו לדין בעבירות קשירת קשר לעוון, יציאה מישראל שלא כחוק בצוותא, כניסה לישראל שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר במרמה בצוותא. ההעמדה לדין כפופה לשימוע. עוד קודם לכן, ביום 18.10.2018, הגישה העותרת עתירה זו. היא ביקשה להורות למשיבה 1 להעביר את המשיב 2 מכהונתו בוועדה, ולחלופין להשעות אותו מכהונתו בה. עוד ביקשה העותרת להורות למשיבה 3 להעביר את המשיב 2 מכהונתו בוועדה ולמנות נציג תחתיו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

בתגובותיהם המקדמיות ביקשו המשיבים לדחות את העתירה. הם ציינו כי עד לסוף שנה זו קבועה לוועדה ישיבה אחת, ביום 23.11.2018, וכי המשיב 2 הודיע שאם הוא יהיה נתון בחקירה במועד זה, הוא לא ישתתף בישיבת הוועדה. המשיב 2 שב בתגובתו המקדמית על הודעתו כי לא ישתתף בדיוני הוועדה עד שהגורמים המוסמכים יכריעו בעניינו, וציין שישקול את עמדתו עם התבהרות המצב המשפטי בעניינו. המשיבים ביקשו לדחות את העתירה מחמת אי מיצוי הליכים, מחמת שהתייתרה והדיון בה תיאורטי, מחמת עילות סף נוספות ולגופה.


לאחר ששופטי בג"צ עיינו בעתירה, בהודעת עדכון מטעם העותרת ובתגובות המקדמיות שהגישו המשיבים, מצא ההרכב כי דין העתירה להידחות הן בשל אי מיצוי הליכים, הן בהעדר עילה להתערבות שיפוטית בנקודת הזמן הנוכחית. אין חולק על חשיבותה של הוועדה ועל הצורך להבטיח את טוהר הליך הבחירה של שופטים. בעתירה זו לא נדרש בג"צ לדון בשאלות באשר לכשירות של חשודים בפלילים לכהן בה. הודעת המשיב 2, די בה בשלב זה כדי להשיג את התוצאה המעשית שהעותרת מבקשת: בישיבות הוועדה לא ישתתף גורם שחשוד בביצוע עבירות. כעת יש לאפשר לגורמים המוסמכים להשלים את הליך קבלת ההחלטות – כל אחד בתחומו שלו. כאמור, למשיב 2 ניתנו 30 יום להשמיע טענות בכתב לפני פרקליטות המדינה. לאחר שיעשה כן ותתקבל החלטה בעניינו, תהא לכך השפעה על התשתית הצריכה לעניין המשך כהונתו בוועדה. על יסוד התשתית שתתגבש יוכלו הגורמים המעורבים להידרש לקבלת החלטות נוספות. בהינתן ההחלטות שיתקבלו ואם תהא עילה לכך תוכל העותרת למצות הליכים גם לפני המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין – שהיא הגורם הבוחר את נציגי הלשכה בוועדה. כאן גם המקום להעיר כי העותרת לא ראתה לפנות למועצה הארצית לפני הגשת העתירה, ודי היה בטעם זה, כשלעצמו, כדי להביא לדחיית העתירה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שישי, 16 בנובמבר 2018

עו"ד נועם קוריס – זייפו מסמכי לידה ולא יקבלו אזרחות ישראלית


עו"ד נועם קוריס –  זייפו מסמכי לידה ולא יקבלו אזרחות ישראלית
בעתירה שהוגשה לבג"צ ונדחתה ביקשו בני זוג אזרחי אוקראינה, כי תינתן להם אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות). בקשתם נסמכה על הטענה כי עותר 1 (להלן: העותר) הוא בן לאם יהודיה ועותרת 2 (להלן: העותרת) היא אשתו.

העותרים נכנסו לישראל במהלך שנת 2014 והגישו בתחילה בקשות מקלט, אשר נסגרו בסופו של יום מחמת חוסר שיתוף פעולה מצידם. ביום 2.5.2016 הגיע העותר ללשכת רשות האוכלוסין וטען כי הוא יהודי. בהמשך, ביום 1.6.2016 הגיע שני העותרים לפגישה בלשכת הקשר "נתיב" לשם המשך בירור מעמדם ובמסגרת פגישה זו הציגו מסמכים לתמיכה בבקשתם. במסגרת בחינת הבקשה התעוררו חשדות בדבר מהימנות המסמכים. משכך, המסמכים הועברו בהסכמת העותר לבדיקת משטרת ישראל. לאחר בדיקת המסמכים על ידי המחלקה לזיהוי פלילי נמצא כי המסמכים זויפו.

ביום 2.3.2017 הגישו העותרים עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עת"מ5065-03-17) בבקשה שיורה למשרד הפנים להעניק להם אזרחות. העתירה נדחתה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית ובית המשפט המליץ לעותרים לפנות למשרד הפנים בשנית.

ואכן, ביום 30.7.2017 הוגשה בקשה נוספת מטעם העותרים למתן מעמד מכוח חוק השבות. באותו יום השיבה לבקשה גב' ציונה ששון, מרכזת מעמד ומרשם במשיבה 2, וציינה כי המסמכים שהגישו העותרים לצורך הוכחת זכאותם נמצאו מזויפים ועל כן בקשתם מסורבת. עוד צוין במסגרת המענה כי על העותרים לצאת מישראל בתוך 14 ימים.

ביום 13.8.2017 הוגש על ידי בא-כח העותרים ערר על ההחלטה מיום 30.7.2017, בטענה כי המסמכים שהציגו העותרים לתמיכה בבקשה מספיקים לצורך מתן מעמד. בחלוף כחודשיים, ביום 28.10.2017, הוגשה העתירה שלפנינו. במסגרת העתירה טוענים העותרים כי המשיבים הפרו את חובתם כרשות מינהלית לפעול במהירות הראויה ולהשיב לפניותיהם תוך זמן סביר, בכך שלא קיבלו החלטה בערר עד למועד הגשת העתירה. כן נטען, בשולי הדברים, כי המשיבים הפרו את חובת ההגינות המוטלת על הרשות המינהלית.
עו"ד נועם קוריס עתירה

בתגובתם טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים של העותרים, אשר עתרו למתן סעד כאשר ביסוד טענתם מצויים מסמכים מזויפים. עילת דחיה נוספת לה טענו המשיבים היא היעדר פירוט כלל התשתית הרלוונטית לעתירה, נוכח העובדה כי עוד ביום 24.10.2018, ארבעה ימים לפני הגשת העתירה, ניתנה החלטה בעניין הערר שהגישו העותרים וההחלטה האמורה נשלחה בדואר רשום לבא-כח העותרים. אולם, בעתירה לא צוין כי ניתן מענה זה מכבר. עוד נטען, כי דין העתירה להידחות גם לגופה, בהיעדר כל עילה להתערבות בהחלטת המשיבים בעניינם של העותרים.

לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיבים על נספחיהן, הגיע בג"צ לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.
העתירה כוונה ברובה כנגד חוסר המענה של המשיב לערר שהגישו העותרים. ברם, מספר ימים לפני הגשת העתירה ניתן מענה הדוחה את הערר, כאמור. אף אם נניח כי העותרים לא היו מודעים למענה במועד הגשת העתירה, טענות העותרים הפכו לתיאורטיות משעה שניתן מענה לערר ורק מטעם זה ניתן לדחות את העתירה (ראו למשל: בג"ץ 6232/17 סוסלוב נ' משרד הפנים(30.10.2017)). למעלה מכך, טענות העותרים התמקדו בטענה כי חוסר המענה מצד המשיבים עולה כדי שיהוי במתן ההחלטה. אולם לא כך הם פני הדברים. הערר הוגש כאמור ביום 13.8.2017 והמענה ניתן ביום 24.10.2017, כחודשיים בלבד ממועד הגשת הערר. פשיטא, כי בנסיבות העניין השיבו המשיבים לערר במהירות הראויה ולא ניתן לומר כי חל שיהוי כלשהו בהחלטתם, לא כל שכן שיהוי בלתי סביר.

למעלה מן הצורך, גם באשר לסעד אותו דרשו העותרים – מתן מעמד מכוח חוק השבות – לא מצאנו כל עילה להתערבותנו בהחלטת המשיבים לדחות את בקשת העותרים לקבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות. כידוע, הנטל הראשוני להבאת ראיות מינהליות להוכחת זכאות לאזרחות מכוח שבות רובץ על כתפי מבקש המעמד בישראל מכוח חוק השבות (ראו: בג"ץ 2185/05סורינה נ' משרד הפנים (2.2.2010)). ראיות מינהליות הן ראיות שאדם סביר – או רשות מינהליתסבירה – היו מסתמכים עליהן ורואים בהן כבעלות ערך הוכחתי ראוי ומספיק בנסיבות העניין (ראו: בג"ץ 1227/98 מלבסקי נ' שר הפנים, פ"ד נב(4) 690, 715 (1998); בג"ץ 4688/98משטיגינה נ' שר הפנים (15.12.1999)). ובהקשר הספציפי, לצורך הרמת הנטל הראשוני נדרשות ראיות מסוג אלה שמקבל משרד הפנים "כמספיקות להוכחת הזכאות הנטענת", כדוגמת תעודות ציבוריות למיניהן, תמצית רישום ממרשם האוכלוסין או העתק נאמן ממסמך מקורי (בג"ץ 394/99 מקסימוב נ' משרד הפנים, פ"ד נח(1) 919, 928 (2003)).

ברם, בענייננו, המסמכים עליהם מבקשים העותרים להסתמך לצורך הוכחת זכאותם נמצאו כמזויפים על ידי הגורמים המומחים במשטרת ישראל (מש/3). גב' לאה גוז, מומחית מז"פ במשטרת ישראל, ציינה בחוות דעתה כי, בין השאר, נמצאו על גבי תעודות הלידה שהגישו העותרים שינויים ומחיקות בסעיף הלאום. בנסיבות אלה, לא הרימו העותרים את הנטל הראשוני להוכחת זכאותם. על כן, אין כל עילה להתערבותנו בהחלטת המשיבים לדחות את בקשת העותרים למתן מעמד.

מכל הטעמים האמורים, העתירה נדחתה. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים בסך של 5,000 ש"ח

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום רביעי, 7 בנובמבר 2018

האם אפשר לשנות את מיקום הדיון בבית המשפט לתעבורה ?


האם אפשר לשנות את מיקום הדיון בבית המשפט לתעבורה ?
בית המשפט העליון, כבוד השופט א. שטיין, הכריע בימים אלו בבקשתו של אב שביתו ביצעה עבירת תנועה עם רכבו, להעביר את מיקום הדיון בעבירת התנועה מבית המשפט בנצרת לבית המשפט בירושלים, הסמוך למגורי האב וביתו.

ההחלטה במסגרת הבקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984,  להעברת מקום דיון בתיק משטרה מספר 12882-05-18 מבית משפט השלום לתעבורה נצרת עלית לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים התקבלה על ידי בית המשפט העליון.


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע



בית משפט השלום ירושלים הינו קרוב למקום מגורי המבקש (מעלה אדומים) וכן למקום מגוריה של בתו, הגב' חנה בן חמו (ירושלים), שלדבריו ביצעה את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום כאשר היא נהגה ברכב הרשום על שמו במשרד הרישוי.

טענה זו נתמכה בתצהירה של הגב' בן חמו, אשר צורף לבקשה והוגש לבית משפט השלום לתעבורה נצרת.


כעולה מן הבקשה, התיק נקבע לדיון ביום 12.9.2018 וטרם קויימה בו הקראה.

כיוון שהמבקש ובתו מתגוררים במרחק גיאוגרפי רב מבית משפט השלום לתעבורה נצרת עלית, וכיוון שבתו של המבקש מודה בביצוע העבירה בה הוא הואשם, דין הבקשה להתקבל.

הדיון בתיק זה ידרוש התייחסות לסעיף 27ב(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], אשר קובע כי כאשר "נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה... זולת אם הוכיח מי נהג ברכב". המבקש יצטרך אפוא  לדאוג לכך שבתו הנ"ל תעיד להגנתו, אם כתב האישום הנוכחי לא יבוטל ובתו לא תועמד לדין במקומו.

הדיון בתיק יועבר על כן לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.