‏הצגת רשומות עם תוויות נועם קוריס. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נועם קוריס. הצג את כל הרשומות

יום שני, 18 בינואר 2021

בג"צ סירב להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד רוה"מ בנימין נתניהו

  בג"צ דחה את עתירתו של פעיל השמאל אייבי בנימין וקבע כי אין להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד 

בנימין נתניהו

 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

הצטרפו לפורטל הפייסבוק של עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – מדריך לתביעות ייצוגיות 

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7 

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור - מיינט הרצליה 

 בעתירה דנן ביקש העותר כי בג"צ יורה ליועץ המשפטי לממשלה, הוא המשיב 1 (להלן: היועץ) לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה, שצורף לעתירה כמשיב 2, בחשד לביצוע עבירות לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. העותר מסתמך על מסמך שכותרתו "עיקרי הנימוקים שלא לפתוח בחקירה פלילית בפרשת המניות" שהוגש על-ידי היועץ במסגרת תשובה לעתירה שכבר הוגשה לבית משפט זה על-ידי התנועה למען איכות השלטון בישראל, ועודנה תלויה ועומדת (בג"ץ 3921/20). לשיטתו של העותר, העובדות המפורטות במסמך זה מקימות חשד לקיום עבירות לכאורה. העותר מציין שפנה בעניין זה ליועץ ביום 7.1.2021 וטרם נענה. כמו כן הוא מציין כי פנה לעותרת בהליך הנזכר לעיל וניסה להביאה להוסיף אף נושא זה לעתירתה, אך משלא עשתה כן פעל בעניין זה בעצמו. בג"צ קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים. כאמור, פנייתו של העותר ליועץ נערכה לפני עשרה ימים בלבד. בנסיבות אלה העותר לא הותיר זמן סביר לבחון את טענותיו ולגבש מענה להן, ומשכך אין לראות בפנייתו מיצוי הליכים מספק (ראו: בג"ץ 355/19 ‏עמותת הרצליה למען תושביה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (15.1.2019); בג"ץ 7944/19 פוקס נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 9 (1.12.2019); בג"ץ 7387/20 הלב היהודי ברשות אלי יוסף נ' ראש הממשלה (27.10.2020); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד – משפט מינהלי דיוני 351-348 (2017)). אשר על כן נקבע, כי העתירה נדחית על הסף. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות

 עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004




פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות: , ,

יום חמישי, 14 ביוני 2018

עו"ד נועם קוריס – על סמי פיצוציות וחילוט כספי פשיעה


עו"ד נועם קוריס –  על סמי פיצוציות וחילוט כספי פשיעה

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- מיליון דרכים למיליון הראשון
נגד אדם בשם יזהר כהן  ונגד עוד ארבעה אחרים הוגש ביום 25.11.2014 כתב אישום המייחס שורה של עבירות הקשורות בייצור, סחר והפצה של סמים והספקת חומר מסוכן. כתב האישום תוקן מספר פעמים, ונוספו בו, בין היתר, אישומים כלפי המערער והחברה, שעניינם עבירות לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961. כתב האישום העדכני (כתב אישום מתוקן בשלישית מיום 26.3.2015) (להלן: כתב האישום), כלל שלושה אישומים המופנים כלפי המערער. באישום הראשון נטען כי המערער ואחרים, קשרו קשר לייצר, להפיק, להחזיק ולסחור בסמים מסוכנים, בחומרים מסכנים ובחומרים מסוכנים. המערער, רוקח בהכשרתו, הואשם בכך שעשה שימוש בחברה, שהיא חברה למסחר בתרופות שבבעלותו, כפלטפורמה לרכישת כמויות גדולות של עלים מצמחי הדמיאנה והחוטמית, וכי בעלים אלה נעשה שימוש לצורך ייצור "סמי פיצוציות" מסוגים שונים (להלן: חומרי ערבוב או עלי הדמיאנה). לפי הנטען בכתב האישום, המערער ונאשם נוסף, שמעון גרובר (להלן: גרובר), החזיקו בחומרי ערבוב לשם ייצור כמות של למעלה מ-580 ק"ג סמים מסוכנים. בשל מעורבותו, יוחסו למערער, בהתאם לדיני השותפות, עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (ייצור וסחר בסם), עבירות של ייצור, הכנה והפקת סמים, עבירות של סחר בסמים, עבירות של ניסיון לייצור, הכנה והפקת סמים, עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עבירה של החזקת כלים המשמשים להכנת סם שלא לשימוש בצריכה עצמית, עבירה של ייצור וסחר בחומר האסור בהפצה, ועבירה של החזקת חומר מסוכן.

עו"ד נועם קוריס בית משפט עליון

באישום השני נטען כי המערער וגרובר קשרו קשר לסחור בתרופות ובחומרים מרעילים ומסוכנים ללא היתר כדין. לפי הנטען, המערער היה רוכש את התרופות והחומרים בהיתר, במסגרת ניהול החברה, ומעבירם לחזקתו של גרובר על מנת שזה יסחר בהם ללא היתר. במסגרת זו, סיפקו המערער וגרובר לאחרים חומרים שונים, לרבות פראצטמול, קפאין, לידוקין, טהורין, סיבוטרמין ומוניטול. בשל מעורבותו בכך, יוחסו למערער עבירות של קשירת קשר לביצוע עוון (הספקת חומר מסוכן) ושל הספקת חומר מסוכן.

באישום השלישי (אישום רביעי בכתב האישום) נטען כי בין השנים 2014-2012, פעלה החברה, בעצמה ובאמצעות המערער, במטרה לרמות ולהונות את רשות המיסים, ובכך להתחמק או להשתמט מתשלום מס. נטען כי במסגרת דיווחי המס של החברה בשנים אלה, דרשה החברה בכזב הוצאות עבור רכישות חומרי הערבוב, שאותן לא ביצעה בפועל ואשר בוצעו על-ידי גרובר. בכך, הגדילה החברה את הוצאותיה שלא כדין והפחיתה את הכנסתה החייבת במס. בשל האמור יוחסו למערער ולחברה עבירות של השמטת הכנסה, ניהול ספרי חשבונות כוזבים, מרמה, ערמה או תחבולה בכוונה להתחמק ממס. כמו כן יוחסו למערער בלבד עבירות של סיוע לאחר להתחמק ממס.

בהליך הפלילי שהתנהל נגדו, הגיע גרובר להסדר טיעון עם המאשימה והורשע על פי הודאתו בשלושה אישומים, בהם שני האישומים הראשונים שבהם הואשם גם המערער. בשל הרשעתו זו, גזר בית המשפט קמא על גרובר עונש של עשרים חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו, שמונה עשר חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, בתנאי שלא יעבור על כל עבירה מהעבירות בהן הורשע, וכן הורה על חילוט כספיו של גרובר שנתפסו במהלך החקירה, בסך של 94,853 ש"ח.

ביום 21.3.2016 ניתנה הכרעת דינו של בית המשפט קמא בעניינם של המערערים. בית המשפט קמא קבע, כי המערער היה מודע לכך שעלי הדמיאנה משמשים בסיס לייצור סמי פיצוציות, תוך שהוא שולל את גרסתו לפיה כמחצית מכמות העלים שנרכשו (כ-6 טון) נרכשה על-ידו לשם ייצור תמציות צמחים מעלים אלה שאותם מכר לבתי מרקחת במסגרת פעילות החברה. כמו כן קבע בית המשפט קמא, כי המערער היה שותפו של גרובר באספקת עלי הדמיאנה לתעשיית סמי הפיצוציות, וכי יש לראותו כגורם משמעותי בהליך ייצור זה. עם זאת, בשים לב לכך שסמי הפיצוציות נוספו לתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים) רק ביום 7.8.2014, ונוכח העובדה שלפי חומר הראיות בתיק חל סמוך למועד זה נתק בין גרובר לבין המערער, קבע בית המשפט קמא כי לא ניתן לקבוע במידת הוודאות הנדרשת בפלילים כי גרובר פעל ברשותו ובהסכמתו של המערער או בשיתוף עמו גם לאחר המועד שבו הפכו סמי הפיצוציות "סם מסוכן" כהגדרתו בפקודת הסמים. משכך קבע בית המשפט כי אין להרשיע את המערער בעבירות שיוחסו לו באישום הראשון על פי פקודת הסמים ובקשר אליה. עם זאת, לאור העובדה שהחומרים הפעילים בסמי הפיצוציות הוכרזו עוד בחודש אוקטובר 2013 כחומר אסור בהפצה לפי סעיף 5 לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013 (להלן: חוק המאבק), הוסיף בית המשפט קמא וקבע כי יש להרשיע את המערער בעבירות מרובות של ייצור, סחר ואחזקה של חומר אסור בהפצה לפי סעיף 7(א) לחוק המאבק. עוד הרשיע בית המשפט קמא את המערער בעבירה של החזקה ואספקת חומר מסוכן ובעבירה של קשירת קשר לביצוע עוון. אשר לאישום השני, הרשיע בית המשפט קמא את המערער בכל המיוחס לו – עבירות של קשירת קשר לביצוע עוון ואספקת חומר מסוכן. לבסוף ובכל הנוגע לעבירות המס, קבע בית המשפט קמא כי הכללת הוצאות רכישת עלי הדמיאנה בדו"חות השנתיים של החברה עולה כדי ביצוע כלל העבירות שיוחסו למערער ולחברה במסגרת האישום השלישי, למעט העבירות שעניינן סיוע לאחר להתחמק מתשלום מס. בעניין אחרון זה קבע בית המשפט קמא כי משגרובר לא ניהל ספרים ולא הגיש דו"חות לרשויות המס, אין זה ברור כיצד רישום ההוצאות של גרובר בדו"חות החברה מסייע לו להפחית את חבות המס, ומשכך זיכה את המערער מעבירות אלה. בית המשפט קמא דחה טענה שהעלה המערער להגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית וכן דחה בהקשר זה את טענתו כי הוא חשף את הפרשה כולה ופעל כמקור מודיעיני של היחידה לפשיעה פרמצבטית במשרד הבריאות. בית המשפט קמא קבע כי המערער לא עמד בנטל הראייתי המוטל עליו לביסוס הטענה בדבר אכיפה בררנית. כמו כן נקבע כי בנסיבות העניין, הידיעות שמסר המערער לא הפלילו אותו וכלל לא עברו לידיעת היחידה שחקרה את הפרשה ועל כן, אין לומר כי המערער תרם לחשיפתה.

בעקבות הכרעת הדין המרשיעה, גזר בית המשפט קמא ביום 4.7.2016 את דינם של המערערים. בית המשפט קמא קבע כי העבירות לפי חוק המאבק שביצע המערער פוגעות בשלום הציבור ובריאותו בעוצמה גבוהה. זאת בשים לב לכמות הגדולה של החומרים שהוכרזו כ-"אסורים להפצה" ולנזק העצום שצמח מהפצת חומרים אלה באופן בלתי חוקי. באשר לעבירות המס קבע בית המשפט קמא כי בהתחמקו מתשלום המס פגע המערער בקופה הציבורית ובעקרון שוויון הנשיאה בנטל על-ידי כלל האזרחים. בשים לב למדיניות הענישה הנוהגת ולנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, קבע בית המשפט קמא כי מתחם העונש ההולם עומד על טווח שבין 10 ל-24 חודשי מאסר לאישום הראשון; בין 8 ל-20 חודשי מאסר לאישום השני; ובין 5 ל-15 חודשי מאסר לאישום השלישי, שעניינו עבירות המס. כנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה ציין בית המשפט קמא, בין היתר, את היות המערער נעדר עבר פלילי, את העובדה שבשל הפרשה נסגרה החברה, את מצבו הרפואי המורכב ומנגד את העובדה שהמערער נמנע מליטול אחריות על מעשיו. בית המשפט קמא ציין כי לא מצא לנכון לחרוג לקולה ממתחם הענישה חרף מצבו הרפואי של המערער, וזאת בשים לב לחלקו המרכזי בפרשה ולפוטנציאל ההשפעה השלילית שטמון במעשיו. לאחר בחינת מכלול השיקולים הצריכים לעניין, גזר בית המשפט קמא על המערער 18 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, וכן 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, בתנאי שלא יעבור כל עבירה מאלו שבהן הורשע. כמו כן חייבו בית המשפט קמא בתשלום קנס בסך של 150,000 ש"ח או ששה חודשי מאסר תמורתם.

בנוסף, הורה בית המשפט קמא על חילוט כספים בסך של 600,000 ש"ח מתוך סכום כולל של כ-1,058,000 ש"ח שנתפס במסגרת החקירה (להלן: החלטת החילוט).

בגין פסק דין זה הוגשו ערעורים שונים לבית המשפט העליון ולמען שלמות התמונה יצוין כי עם הגשת הערעור הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצועו של עונש המאסר (בש"פ 6188/16 כהן נ' מדינת ישראל), וביום 10.8.2016 נעתר בית משפט זה לבקשה (כב' השופט (כתוארו אז) ח' מלצר) ועיכב את ביצוע עונש המאסר שהוטל על המערער עד להחלטה אחרת. ביום 2.2.2017 הוסיף בית משפט זה (כב' השופטתברק-ארז) והחליט לעכב את ביצוע רכיב הקנס בגזר הדין. נקבע כי יתרת התשלומים על חשבון הקנס תשולם לשיעורין החל מיום 1.5.2017, וביום 27.4.2017 התקבלה החלטה נוספת בעניין הקנס בה נקבע כי עד החלטה אחרת ישלם המערער סכום של 5,000 ש"ח בכל חודש לסילוק יתרת הקנס. עוד יצוין למען שלמות התמונה כי ביום 6.9.2016 הגישו אחותו של המערער ובנו את הערעורים האזרחיים על החלטת החילוט בטענה כי הכספים שחולטו שייכים להם.

לטעמו של המערער, בית המשפט קמא שגה עת קבע כי המערער היה שותפו של גרובר במכירת חומרי הערבוב ליצרני סמים. בהקשר זה ביקש המערער להיבנות מדברים שאמר גרובר במסגרת עדותו בפני בית המשפט, מהם ניתן להבין, לגישת המערער, כי מדובר במיזם עצמאי שלו, וכי המערער לא ידע על השימוש שנעשה בחומרי הערבוב עד לחודש מאי 2014, אז סיפר לו גרובר על אודות חקירתו במשטרת באר שבע. כמו כן טען המערער כי בהליך הפלילי שהתנהל בעניינו לא הוכח שגרובר מכר את חומרי הערבוב ליצרני סמי פיצוציות. המערער הוסיף וטען כי כל אספקה של חומרים אחרים שביצע גרובר ליצרני הסמים נעשתה שלא בידיעת המערער ומאחורי גבו. עוד נטען כי אין להסתמך על עדותו של גרובר נגד המערער, בהינתן הסתירות שעלו בין גרסתו בחקירת המשטרה לגירסה שמסר בבית המשפט וכן בשים לב לעובדה שעניינו של גרובר הסתיים בהסדר טיעון שיש לראות בו משום "טובת הנאה", ומשכך מדובר בעד שהוא עד מדינה והרשעה על פי עדותו מחייבת סיוע. המערער הוסיף וטען כי שגה בית המשפט בהתבססו על העדות של אהרון גרונדמן, מהמחלקה לפשיעה פרמצבטית במשרד הבריאות (להלן: גרונדמן), בציינו כי אין כל הגיון בכך שהמערער ימסור מידע על שותפו לביצוע הפשע ובכך יחשוף את השותפות עמו. על כן לטענת המערער מסירת המידע לגרונדמן מלמדת על כך שלא היתה שותפות כזו. עוד נטען כי לא היה מקום להרשיע את המערער בעבירת קשירת קשר לביצוע עוון בשל אספקת עלי הדמיאנה. זאת משום שבמועד שבו נקשר הקשר הנטען (בשנת 2012), החומרים הפעילים שפורטו בכתב האישום טרם הוכרזו כחומרים אסורים להפצה. כמו כן נטען כי למערער לא ניתנה הזדמנות סבירה להתגונן כנגד הרשעתו בעבירות החלופיות לפי חוק המאבק מכוח הוראת סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, וכי בכל הנוגע לאישום השני, הוא הואשם כמבצע בצוותא, אך בהכרעת הדין נקבע כי הוא היה המבצע העיקרי, ואף זאת מבלי לתת לו הזדמנות סבירה להתגונן כנגד קביעה זו.

אשר להרשעת המערער והחברה בעבירות המס, טוען המערער כי קביעותיו של בית המשפט קמא שגויות באשר הן מבוססות אך ורק על עדותו של גרובר. לגרסת המערער, הוא אכן רכש כ-6 טון עלי דמיאנה שהיו מיועדים לייצור תמציות צמחים שאותן נהג למכור. על כן, לטענתו, ההוצאות שעליהן דיווח בדו"חות החברה משקפות את עלויות הרכישה של עלים אלה. אשר ליתרת עלי הדמיאנה שנרכשה, גורס המערער כי הוא לא היה מודע לכך שגרובר ביצע רכישה זו על שם החברה, כי לא קיבל לידיו את החשבוניות שהוצאו על שם החברה וממילא לא יכול היה לדווח על עלויות אלה כהוצאות. לטעמו של המערער, חישוב של עלויות עלי הדמיאנה בשילוב עם מלאי של חומרים נוספים שנעשה בהם שימוש לשם יצירת תמציות הצמחים, תומך אף הוא בגרסתו.

לחלופין מעלה המערער טענות כנגד גזר הדין וכנגד חומרת העונש. המערער טוען כי בית המשפט קמא ביסס את גזר הדין על עובדות שאינן נכונות. המערער מתייחס בהקשר זה, בין היתר, לקביעת בית המשפט קמא כי המערער היה מעורב בביצוע עבירות סמים, בעוד שהוא הורשע בביצוע עבירות על חוק המאבק. כן נטען כי שגה בית המשפט בקובעו מתחם ענישה נפרד לכל אחד מהאישומים בעוד שעל פי ההלכה הנוהגת היה עליו לקבוע מתחם אחד לכולם. המערער מוסיף וטוען כי בית המשפט שגה בכל הנוגע לקביעת נסיבות ביצוע העבירות ככל שהן נוגעות למערער והעצים את חלקו בביצוען בניגוד לראיות שהוצגו. עוד טוען המערער כי בית המשפט לא ייחס משקל ראוי לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה ולתסקיר שירות המבחן ולבסוף הוא טוען כי בית המשפט החמיר עמו יתר על המידה בהינתן העונש שנגזר על גרובר, בפרט בשים לב לכך שגרובר הורשע בביצוע עבירות לפי פקודת הסמים, בעוד שהמערער הורשע בביצוע עבירות לפי חוק המאבק בלבד.

המדינה מצדה סומכת ידיה על פסק-דינו של בית המשפט קמא, אשר התבסס לטענתה על ממצאי מהימנות ברורים וחד משמעיים המתייחסים לעדי התביעה שאת גרסתם אימץ בית המשפט וכן לעדות המערער שאת גרסתו דחה. המדינה סבורה כי במקרה זה אין כל הצדקה לסטות מהכלל לפיו ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים ובממצאי מהימנות שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית. במקרה דנן, כך טוענת המדינה, בית המשפט קמא מצא לאמץ את עדויותיהם של גרובר ושל נאשם נוסף, איתי סלע (להלן: סלע), מבלי שהתעלם מסתירות קלות שעלו בעדויותיהם, ולהעדיפן על פני גרסתו של המערער. המדינה מדגישה את חוסר הסבירות שבגרסת המערער, אשר לגביה לא הציג כל ראיה מהימנה, ולפיה רכש כמויות גדולות של עלי דמיאנה כביכול לשם ייצור תמציות צמחים בשיטה סודית שאותה המציא ושאותן מכר לבתי מרקחת שונים. המדינה מוסיפה וטוענת כי מעובדות המקרה עולה בבירור הקשר שבין גרובר לבין יצרני סמי הפיצוציות בכל הנוגע למכירת עלי הדמיאנה. כמו כן, עולה בבירור מעדותו של גרובר הקשר של המערער לשרשרת ייצור סמי הפיצוציות ומעורבותו באספקת החומרים המסוכנים מושא האישום השני.
אשר לטענות שהעלה המערער בדבר היותו של גרובר עד מדינה נטען כי אין לראות בהסדר הטיעון שאליו הגיעה המדינה עם גרובר משום טובת הנאה אשר הופכת אותו לעד מדינה, שעדותו טעונה סיוע. לטענתה לשם הרשעת המערער כמבצע בצוותא על סמך עדותו של גרובר, נדרשת על פי דיני השותפות ראיה לחיזוק בלבד. המדינה מוסיפה וטוענת כי המערער לא הראה כל טעם מדוע במקרה זה מתקיים חשש בעוצמה גדולה יותר מאשר במקרים אחרים להפללה על-ידי שותף, באופן המצדיק את החמרת הדרישה לתוספת ראייתית של סיוע. לגופם של דברים, טוענת המדינה כי חיזוק לעדותו של גרובר נמצא בעדותו של סלע וכן בעדותו של עד התביעה ציטרשפילר. המדינה מוסיפה ומצביעה על התנהגות המערער בתרגילי חקירה שנערכו לו ובשיחת טלפון בינו לבין גרובר, ממנה ניתן ללמוד על מעורבותו בעסקיו של גרובר. לבסוף עומדת המדינה על ההלכה לפיה קיימים מקרים ששקרי הנאשם עשויים אף הם לשמש תוספת ראייתית משמעותית כנגדו.

המדינה מודעת לכך שעצם ההחזקה בעלי דמיאנה אינה אסורה, אך סבורה כי אין לכך כל משמעות בענייננו, הואיל והמערער ביצע בצוותא עבירות לפי חוק המאבק בספקו ליצרני סמי הפיצוציות, כשותפו של גרובר, את העלים ששימשו מצע לחומר האסור לפי החוק. באופן דומה טענה המדינה כי המערער אינו יכול להיבנות מהעובדה שהיה רשאי להחזיק בחומרים האסורים הנזכרים באישום השני במסגרת עיסוקו המקצועי כרוקח וכי משהמערער העביר חומרים אלה לידיו של גרובר ללא כל פיקוח או אזהרה בדבר אופן השימוש בחומרים אלה, ברי כי מדובר במכירה או אספקה של חומרים אלה באופן שיש בו לסכן את משתמש הקצה, ומשכך בדין הורשע המערער בעבירה של החזקה ואספקת חומר מסוכן.

אשר לטענה לפיה לא ניתנה למערער הזדמנות להתגונן כנגד העבירות לפי חוק המאבק, טוענת המדינה כי מלכתחילה כלל כתב האישום מספר עבירות לפי חוק זה, ומשכך היה ברור שהמערער עומד בסיכון להרשעה גם בעבירות אלה. אשר לטענות בנוגע לעבירות המס, סבורה המדינה כי משגרסת המערער בכל הנוגע לשימוש בעלי הדמיאנה נדחתה על ידי בית המשפט קמא, ומשנקבע כי השימוש בעלים נעשה שלא במסגרת פעילותה העסקית של החברה, הרי שהדיווח שנעשה לרשויות המס היה דיווח כוזב, ובדין הורשעו המערערים בעבירות אלה. כן סומכת המדינה את ידיה על קביעות בית המשפט בכל הנוגע לטענות ההגנה מן הצדק שהעלו המערערים.

בכל הנוגע לגזר הדין, סבורה המדינה כי העונש שהטיל בית המשפט קמא על המערער מבטא את החומרה הטמונה במעשיו ואת הסיכון הנובע מהם. אשר ליחס שבין עונשו של המערער לבין העונש שהוטל על גרובר, ציינה המדינה כי בעניינו של המערער קיימים מספר שיקולים לחומרה שאינם מתקיימים או מתקיימים בעוצמה פחותה בעניינו של גרובר, ובהם העובדה שהחברה ששימשה כפלטפורמה לרכישת עלי הדמיאנה היא בבעלותו וכן העובדה שהמערער היה הגורם בלעדיו אין בכל הנוגע לחומרים הכימיים השונים שסיפק לגרובר. עוד ציינה המדינה כי בשונה מגרובר, המערער ניהל את ההליך הפלילי עד תום. לטעמה של המדינה, נסיבות אלה מובילות למסקנה כי העונש שהוטל על המערער הוא סביר בנסיבות העניין. המדינה אף דוחה את טענות המערער בכל הנוגע ליחס הראוי בין הענישה לפי פקודת הסמים לבין הענישה לפי חוק המאבק, בציינה כי המערער הורשע בעבירות נוספות, וכי הרשעתו ה-"עודפת" של גרובר נוגעת לתקופה קצרה של מספר חודשים (מחודש אוגוסט 2014, מועד הכללת סמי הפיצוציות בתוספת הראשונה לפקודת הסמים, ועד לחודש נובמבר 2014). בנסיבות אלה, סבורה המדינה כי אין הצדקה להתערב בגזר דינו של בית המשפט קמא ולפער הענישה הרחב שטען לו המערער.

להשלמת התמונה נציין, כי לקראת הדיון בערעור הוגש לעיון בית המשפט תסקיר מבחן משלים מטעם שירות המבחן למבוגרים. הערכת שירות המבחן היא, כי הגם שלהליך המשפטי אפקט הרתעתי כלפי המערער, לפי תפיסתו הוא לא היה מעורב בהתנהגות שבה הורשע והוא עדיין מתקשה לקחת אחריות על חלקו בביצוע העבירות. משכך, לא בא שירות המבחן בהמלצה לענישה טיפולית-שיקומית בעניינו.

בית המשפט העליון כאמור, דחה את הערעורים והותיר את הכרעת הדין והחילוט על כנם.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.


פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות:

יום שני, 26 ביוני 2017

עו"ד נועם קוריס - תקשורת

עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפטט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונות, עו"ד נועם קוריס כותב ב news1, עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום


עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’
פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות:

יום שבת, 7 בינואר 2017

עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכ... חלק 10

הכנסת העשרים
מושב שני

פרוטוקול מס' 269
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י' באלול התשע"ו (13 בספטמבר 2016), שעה 12:00

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק 10
לפרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 13:00

המבוא להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 / עו"ד נועם קוריס


סדר היום:
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016


נכחו:
חברי הוועדה:
ניסן סלומינסקי – היו"ר
אורי מקלב – מ"מ היו"ר


מוזמנים:
עו"ד יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
–
מיכל אלבז
מנהל מח' משפטית-אפוטרופוס כללי, משרד המשפטים
–
איתי הס
עוזר אישי לאפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים
–
בן ציון פיגלסון
משפטן, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
–
יוסף חיים זינגר
מתמחה בלשכה המשפטית, משרד האוצר
–
טדי שוראקי
מנהלת תחום פשיטות רגל, המוסד לביטוח לאומי
–
עדנה מרציאנו
עורכת דין, המוסד לביטוח לאומי
–
עדי  כהן אמין הגר
לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
–
יוסף פולסקי
פיקוח על הבנקים, בנק ישראל
–
אופירה ריבלין
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
–
יעל שני
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
–
מיכל  סיני לויתן
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
–
שירלי אבנר
שדלן, איגוד הבנקים בישראל
–
פרופסור שלום לרנר
עו"ד, איגוד הבנקים בישראל
–
מירב אביטל מגן
עו"ד, איגוד הבנקים בישראל
–
לבנת קופרשטיין דאש
ההסתדרות הכללית החדשה
–
גלילה הורנשטיין
יועמ"ש, איגוד החברות הציבוריות
–
ענת פילצר סומך
יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח
–
ירון אליאס
סמנכ"ל עמותת ידיד
–
רן מלמד
פורום הוצל"פ, לשכת עורכי הדין
–
חנה אפרת קומט
ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין
–
פינחס מיכאלי
חבר ועדת חוק חדלות פירעון, לשכת רואי החשבון בישראל
–
יצחק רייס
חוקר, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים
–
שי קידר
בעלים, שותף מנהל, משרד עו"ד
–
עופר  שפירא
שומרי משפט רבנים למען זכויות האדם, מנהלת תחום צדק חברתי
–
עידית לב
סגנית מנהלת גבעת הפרחים
–
אילת מיזלין
חקלאית
–
נעמה מיזלין
עורכת דין
–
דנה צדוק
עורכת דין, עמותת CFOS
–
קרן רייבך סגל

ייעוץ משפטי:
גור בליי
נעמה מנחמי

סגנית מנהל הוועדה:
נטלי שלף

רישום פרלמנטרי:
הילה מליחי
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק 10

אורי מקלב (יהדות התורה):

הוא הציע להוסיף בלבד. אומרת נעמה, צריך לראות - - -

נעמה מנחמי:

הוא עלול להיות מנוצל לרעה.

גור בליי:

זה הנושא של העובדים. זה נושא העובדים.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

העובדים זה לא משהו צף. עובדים זה משהו הכי קבוע.

גור בליי:

זה הנושא השני. זו נקודה נוספת. אלו שתי הערות שאנחנו ניתן להן מענה בנוסח.

"כוחה של תכנית לשיקום כלכלי שאושרה –
89.        (א) תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה מחייבת את התאגיד, את חברי התאגיד ואת הנושים.
(ב)        תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה אין בה כדי לפטור את התאגיד מתשלום עונשי".

היו"ר ניסן סלומינסקי:

כתוב תשלום עונשין.

יוסף חיים זינגר:

תכנית לשיקום כלכלי זו לא תשובה. אי-אפשר לפטור מתשלום עונשין. סעיף קטן (א) הוא טריוויאלי, הוא אומר מה התכנית, היא מאושרת ויש לה תוקף. סעיף קטן (ב) מחריג מה תכנית לא יכולה לעשות, ותכנית לא יכולה לפטור את החייב, את התאגיד, מתשלום עונשי שהוטל עליו. אם הוטל עליו קנס פלילי או עיצום כספי, או איזשהו תשלום עונשי. דיברנו על זה לפני כן בשלב הקפאת ההליכים, שם כן. הגענו לאיזושהי הבנה שלפחות חלק מהתשלומים העונשיים, עיצומים כספיים, תוכל להיות לגביהם הקפאת הליכים, אבל הקפאת הליכים היא זמנית. היא אומרת אל תתעסק עכשיו בתשלום העונשי הזה כי - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

מה זה תשלום עונשי?

יוסף חיים זינגר:

עיצום כספי או קנס.

גור בליי:

גם עיצום מינהלי. עיצום מינהלי או קנס.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

על מי?

יוסף חיים זינגר:

על התאגיד.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

נניח שהוא בחדלות פירעון ואתה שם עליו עיצומים.

יוסף חיים זינגר:

לפני זה, או אחרי זה. נניח שהתאגיד לא שמר הוראות נגישות, או לא שמר על כיבוי אש.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

דברים שלא קשורים בכלל לחדלות פירעון.

יוסף חיים זינגר:

נכון. והרגולטור הטיל עליו עיצום כספי או משהו פלילי. בית המשפט הטיל עליו קנס פלילי.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אז הוא נכנס במסגרת של נושים? המדינה נושה?

יוסף חיים זינגר:

המדינה נושה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

והיא קודמת?

יוסף חיים זינגר:

לא, היא אחרונה. אחרונה אחרי כולם.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

לא כמו מס הכנסה.

יוסף חיים זינגר:

נכון. היא אחרונה. אבל כשמאושרת תכנית, והרבה פעמים במסגרת תכניות מוחקים חלק מהחובות ועושים להם כל מיני תספורות. לחוב כזה אי-אפשר לעשות תספורת. כלומר, מצד אחד הוא אחרון, הוא יקבל אחרי כל הנושים, אבל מצד שני, מכיוון שהתכליות שלו הן לא תכליות כלכליות, התכליות שלו הן עונשיות, זה משהו שלא נמצא בתוך המסגרת של התכנית לשיקום כלכלי. התכנית לשיקום כלכלי מוגבלת לנושאים כלכליים, לחובות אזרחיים, גם לחובות למס הכנסה, אבל חובות אזרחיים, היא לא יכולה לכלול היבטים שיש להם תכליות אחריות שהן תכליות עונשיות.

נעמה מנחמי:

ספי, אתה אומר שזה נמצא בין הנושה האחרון שיקבל את הכול ובין בעל המניות הראשון? זה מה שאתה אומר?

יוסף חיים זינגר:

הוא נושה נדחה. בסדרי הנשייה – עוד נגיד לזה – הוא אחרון. הוא אחד לפני בעל המניות.

נעמה מנחמי:

הוא אחרון, אבל מה זאת אומרת שאי-אפשר לפטור את התאגיד? כלומר, אם יש נושים מובטחים שמקבלים פחות מ-100%, או יש נושים כלשהם שמקבלים פחות מ-100%, איך זה מסתדר עם (ב)?

יוסף חיים זינגר:

הקופה תתחלק בהתאם למה ש - - -

נעמה מנחמי:

יש לי 100 שקל בקופה. יש לי נושים בחוב של 120, ויש לי חוב עונשי של עוד 20. זאת אומרת שבמצב כזה לא ישולם החוב העונשי?

יוסף חיים זינגר:

החוב העונשי לא ישולם כי הוא אחרון בסדר, אבל מצד שני, הוא ייגרר עם התאגיד אחרי ההבראה. לא יהיה ממנו פטור. כשאני משלם לכולם 100 במקום 120, על ה-20 הנוספים אני מקבל פטור, זו התכנית. אני מוחק חלק מהחובות. את החוב העונשי לא מוחקים. התכליות שלו אחרות, הוא לא חלק מההליך הכלכלי.

גור בליי:

השאלה היא האם ראוי לקבוע את זה באופן גורף, כשמדובר פה, על-פי הגדרה של תשלום עונשי לא רק על קנס, אלא גם על עיצום מינהלי, שהרבה פעמים יש בו היבטים כלכליים רק. הוא משהו משולב, יש בו גם היבטים עונשיים, אבל גם היבטים כלכליים. השאלה אם בסיטואציות מסוימות, במיוחד כאשר במסגרת תכנית לשיקום כלכלי מתחלפים לגמרי בעלי המניות והמנהלים, וזו חברה אחרת – הקליפה נשארת, אבל התוך שלה השתנה לחלוטין – האם גם אז לא ראוי לפחות לתת אפשרות, לא לקבוע כלל גורף של יכולת משחק עם הדבר הזה בהקשר של עיצום מינהלי.

יוסף חיים זינגר:

בעינינו לא, ואני אסביר. אם היינו מטילים רק עיצומים על אנשים פרטיים, אז אפשר היה להגיד שעכשיו אלו לא אותם אנשים, אז למה אתה מטיל את העיצום? אבל מטילים עיצומים על תאגידים. כלומר, המשפט מכיר בתאגיד כישות משפטית. וזו שאלה. אפשר להגיד למה אתה מכיר בישות, זה לא אדם בשר ודם. אבל המשפט מכיר בזה. ולכן, לתת פטור, או להפוך את ההליכים האלה לסוג של פוטנציאל לעיר מקלט, לפטור תאגידים מהחובות שלהם, נראה לנו מהלך לא נכון ולא ראוי, וכן צריך לשמור את הליך חדלות הפירעוןן בגבולות הכלכליים. המשחק הוא בשאלה הכלכלית. יש חובות כלכליים, יש נכסים, איך מחלקים אותם, ואיך עושים הסדר. לא לפרוץ את דיני חדלות הפירעון לאזורים שמעבר לעולם הכלכלי.

גור בליי:

הטיעון שזו עיר מקלט, אנחנו מודים שהוא קצת חלש, כי אנחנו בסיטואציה שבהרבה מקומות אחרים בחוק אתה אומר שבגלל שבארץ אין - - -, אנשים לא ילכו לכל התהליך הזה של חדלות פירעון בשביל לברוח מעיצום מנהלי. זה הרי לא משהו ריאלי.

יוסף חיים זינגר:

אני לא יודע.

גור בליי:

השאלה אם אתה רוצה לאפשר מרחב גמישות.

יוסף חיים זינגר:

אני חושב שזה לא מתאים לדיני חדלות פירעון. דיני חדלות פירעון צריכים להיות ממוקדים בשאלות כלכליות, זו הליבה שלהם. הם עוסקים בשאלות שבמערך היחסים הכלכלי בין אדם חייב שיש לו הרבה נושים ומעט כסף, איך פותרים את זה. הם לא צריכים לחרוג למקומות שהם לא נמצאים בהם. שאלות של היבטים עונשיים, תכליות עונשיות, ומה ההשלכות של ויתור על תכליות עונשיות במקרים כאלה, היא לא נכונה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

מה זה בעלי המניות? הם לא נמצאים בתוך המסגרת הכלכלית?

יוסף חיים זינגר:

אפשר להטיל גם עליהם עיצומים.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

לא, אני שואל אם הם לא בתוך המסגרת הכלכלית? כי אתה אומר שהם אחרונים - -

יוסף חיים זינגר:

הם בתוך המסגרת הכלכלית.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

- - זאת אומרת, זה לפניהם. למה זה לא אחריהם?

יוסף חיים זינגר:

אחרי בעלי המניות?

היו"ר ניסן סלומינסקי:

כן. כי אז לא יישאר כלום.

יוסף חיים זינגר:

זה החוב האחרון, ברור שזה חוב. הרעיון היה – וזה גם חלק מאותה תפיסה – שמכיוון שהתכלית של החובות האלה, היא לא חוב אמתי, אז אם ישלמו אותם לפני חובות אחרים, נושה שיש לו חוב, בעקיפין, ישלם את העיצום, כי ישולם כסף לתשלום העונשי הזה, לקנס הזה, או לעיצום, והנושה יקבל פחות. מי שילם את הקנס? הם.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אני מנסה להבין, בעלי המניות, מה מעמדם בכל ההליך הזה? אם אתה יכול להגיד שבעל המניות העיקרי הוא הגורם לחדלות הפירעון, אז אני מבין שאתה מתייחס אליו בסוף. אבל בחלק גדול מהמקרים בעלי המניות אפילו לא יודעים מה קורה שם.

יוסף חיים זינגר:

בעלי המניות, בהגדרה, הם בעלי הערך השיורי. כלומר, הם צריכים לקבל את הערך הנוסף שיש לחברה מעבר לכל החובות שלה. הם לא אמורים לקבל כסף כשאין ערך שיורי, כלומר, שהחובות חובות גבוהים מההחזר.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

למרות שהם עצמם בדרך כלל לא מודעים, לא נמצאים. חלק מהם בכלל לא נמצא בהנהלה, לא יודע מה קורה. זה נפל עליו כרעם ביום בהיר, הוא הפסיד את כל כספו.

יוסף חיים זינגר:

על זה אפשר לדבר עוד לפני זה. ברמה הכלכלית, הזכות של בעל מניה נותנת לו זכות לערך השיורי שיש לחברה, למה שיש בחברה מעבר לחובות שלה, לזכויות שלה. אם כל מה שיש לה זה - - - אז אין לו מה לקבל. זה אפילו כשאני שם בצד את התשלום העונשי.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אני מנסה להבין בכלל את המעמד שלו.

גור בליי:

יש פה בעיה. זו גם חטוטרת שהחברה יכולה לשאת אִתה ומוריד מהערך שלה. במובן הזה, היא יכולה לפגוע בהשאת הערך לנושים, הנטייה שלך לקנות חלקים ממנה יכולה להיפגע בגלל זה. דיברנו על זה בהקשר של הרגולטור, אם הסעיף הזה לא יכול להיות מפורש על-ידי הרגולטור, שגם בגדר הסמכות שלו, שיקול הדעת שלו, הוא גם מנוע לאור הסעיף הזה מלקחת בחשבון. זאת אומרת, יש פה הרבה השלכות שיכולות להיות בעייתיות מבחינת ההבראה, במיוחד אם זה עיצום משמעותי שיכול לדרדר את החברה. יש פה בעיה.

יוסף חיים זינגר:

אני לא חושב שאפשר לפרש את הסעיף הזה כמשהו שמונע מהרגולטור להפעיל סמכות. השאלה אם לרגולטור תהיה סמכות ובאילו מקרים קשורה לדיני עיצומים כספיים, מתי יש לו ומתי אין לו. אבל אין פה סעיף שאומר אל תפעיל סמכות.

נעמה מנחמי:

אבל היום אין לו סמכות להפעיל עיצומים כספיים. גם כשיש תקנות הפחתה, אז הן תקנות הפחתה, ולא בכל העיצומים הכספיים יש תקנות הפחתה.

יוסף חיים זינגר:

הסמכות שלו היא לא להטיל עיצומים כספיים. צריך לעשות הבחנה בין הזכות שלו להחליט כמדיניות שהוא לא מטיל במקרים מסוימים, לבין אחרי שהוא הטיל, להחליט שהוא מוותר עליהם. יש הבחנה בין מקרים שונים.

נעמה מנחמי:

נכון, ואני מניחה שדווקא פה אנחנו הרבה פעמים נהיה בסיטואציה השנייה. כלומר, הוא כבר הטיל עיצום כספי, החברה נכנסה לחדלות פירעון. יכול להיות שהוא לא היה מטיל עליה היום אם הוא היה יודע מראש שהיא הולכת להיכנס בגלל זה לחדלות פירעון, אבל עכשיו כולם תקועים עם הסיטואציה.

יוסף חיים זינגר:

זה נכון, אבל צריך לזכור שהעיצומים הכספיים בישראל הם לא סכומים שממוטטים את החברות. אנחנו לא מדברים פה על דיל-ברייקר, שאם יהיה עיצום כספי, אז החברה תתפרק, ואם לא יהיה עיצום כספי, החברה תשתקם.

קריאה:

לפעמים כן.

יוסף חיים זינגר:

זה בטח לא הכלל. וגם אם כן, זה מאוד מאוד חריג.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

מה הדיון שאנחנו מנהלים פה?

יוסף חיים זינגר:

אם אנחנו משאירים את סעיף קטן (ב).

גור בליי:

האם אנחנו קובעים את הכלל הגורף – האמת היא שאולי כדאי לשמוע - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

מה אתם חשבתם, כן לפטור?

גור בליי:

לאפשר שיקול דעת. לא לקבוע כלל גורף שאוסר באופן מוחלט.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

שיקול דעת לנאמן?

קריאה:

לא.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

למי? למי יש שיקול דעת פה?

נעמה מנחמי:

לבית המשפט או לרגולטור.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

מה זה רגולטור? רגולטור נכנס לכל התכנית הכלכלית?

נעמה מנחמי:

הרגולטור היה זה שהטיל את העיצום הזה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אבל כאן יש לך תכנית כלכלית מסוימת, שמישהו עושה את זה, והוא לא מתחשב בזה. איך הרגולטור נכנס בכלל לתכנית הכלכלית הזאת? זה לא שייך. את צריכה להחליט – אם זה אלמנט של חוב, והוא נכנס כמו כל החובות, אז הנאמן צריך לדעת. אם מוחקים את זה אוטומטית, אז זה לא קיים. אם שמים אותו בשורה התחתונה, אז הנאמן יודע איך להתייחס לזה. אבל הרגולטור הוא לא - - -

גור בליי:

הכוונה היא להחריג. הכוונה היא לא רק לרגולטור. הכוונה היא לא לקבוע את הכלל שבשום אופן אתה לא יכול לפטור, אלא למשל לכתוב אין בה כדי לפטור תאגיד מקנס פלילי. קנס פלילי נראה מוצדק. קנס פלילי אי-אפשר, אבל כשמדובר בעיצום מינהלי, להשאיר את זה לתהליך.

שלום לרנר:

אפשר להוסיף רק מילה אחת אין בה כשלעצמה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אם מדובר פה על שיקום כלכלי, אחרי שהם משקמים את התאגיד – נניח שהעיצום היה בזה שאין שם נגישות לנכים. עדיין אין שם נגישות לנכים, אני מניח.

נעמה מנחמי:

אפשר להטיל עליה מחדש עיצום כספי.

גור בליי:

אז עכשיו אפשר להטיל עליה עיצום, אבל השאלה - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אז אתה ביטלת והטלת?

נעמה מנחמי:

נתת לה שהות להשתקם.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

זה סיפור אחר.

שלום לרנר:

זה מעשה מתמשך, אז תמיד אפשר מחדש אם הם לא תיקנו. זו לא בעיה. הבעיה רק בגלל מעשים חד-פעמיים.

עופר שפירא:

אני חושש שמההערות יכול מישהו לחשוב שהדעה שלי על הצעת החוק היא שלילית. אני צריך להגיד את ההפך. קודם כל, לפני שאני מסביר את זה, אני חושב שכל שאר הדברים שלא מעירים עליהם – יש פה הצעה מקיפה מאוד וטובה מאוד. עכשיו בכל אני צריך להגיד משהו על זה. אני חושב ש-89(ב), עם כל הכבוד, הוא סעיף שהוא לא הוגן, ולהבנתי הוא סותר את סעיף 237. הכוונה ב-237 הייתה שחיוב עונשי נדחק לשולי התור. זאת אומרת, הוא קיים, אבל רק אם בעלי המניות יקבלו משהו מהקופה, אז המדינה תקבל לפני זה.. זה לא מה שכתוב פה בסעיף 89(ב). 89(ב) אומר הפוך. הוא אומר שגם אם אושרה תכנית כלכלית, הכתםם הזה נשאר על התאגיד. רק להזכיר, רוב ההסדרים הקלאסיים שנעשו בישראל בשנים האחרונות היו מבוססים על המרה של חוב להון מניות. זאת אומרת שהתאגיד נשאר, זו הייתה תכלית כל ההסדר. התאגיד נשאר, ולמי שהיה חוב, המיר את החוב שלו למניות בתאגיד. אם התכנית לא פוטרת את התאגיד מהתשלום העונשי, זה אומר שגם המעט שנתת לבעלי החוב בדמות של מניות בתאגיד, עכשיו יש מישהו שעבר אותם. אני לא חושב שזו הייתה הכוונה לפי ההסברים שנתת פה. אני לא חושב שזו הייתה הכוונה. אני גם לא חושב שיש היגיון בערך הציבורי הזה לעודד הבראה של חברות, ודווקא המדינה לוקחת את עצמה לראש התור ולהגיד כולם נמחקים, חוץ ממני.

יוסף חיים זינגר:

היא לוקחת את עצמה לסוף התור.

עופר שפירא:

אם היא לוקחת את עצמה לסוף התור – הפירעון הוא מקופת ההסדר, והוא מוסדר ב-237. מה שעושה 89(ב), הוא אומר שללא קשר לסדר שקיים ב-237, התאגיד הזה, מה שלא תעשו אתו, מה שלא תערבבו את מצב הזכויות, אנחנו שם, את שלנו אנחנו ניקח. זו תוצאה לא נכונה, זה משדר אי-השתתפות של המדינה בתהליך שהמדינה צריכה להיות הראשונה שתורמת את חלקה.

קרן רייבך סגל:

להיפך, זה אומר שאם זה מה שנשאר, זה מה שישולם. המקרים הבעייתיים שאנחנו נתקלים בסעיפים עונשיים כאלה הם הרבה פעמים – אפילו הליכים פליליים אמתיים שהם הגבלים עסקיים שהיו של הבעלים הקודמים, של המנהלים הקודמים. מגיעים בעלי מניות חדשים, והדבר הזה נשאר ומכתים כל השתתפות במכרז. אנחנו מסכימים עם הוועדה שצריכים לקבוע שאי-אפשר באופן אוטומטי לבטל עיצום כזה. אנחנו כן חושבים שמי שצריך לבצע את זה הוא לא הרגולטור, אלא בית המשפט של חדלות פירעון ששומע את עמדת הרגולטור במקרים המתאימים.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

ספי, אולי חסר מה זה תשלום עונשי.

קרן רייבך סגל:

ואז, אם רואים שמדובר במקרים שבהם זה פוגע בנושים, באפשרות לשיקום התאגיד, אחרי ששומעים את הרגולטור, אפשר אולי לוותר על קנס עונשי כזה או אחר בלי שיש פה משהו גורף.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

תן לי דוגמה. נתת דוגמה שלא עשו הנגשה.

יוסף חיים זינגר:

למפעל היו פליטות אסורות, הוא לא התקין מסנן, הגיע המשרד לאיכות הסביבה והטיל עליו עיצום כספי.

עופר שפירא:

הכול במסגרת חטאי העבר.

גור בליי:

המנהלים - - - מי שהכניס אותו היה המנהלים הקודמים.

עופר שפירא:

רק להבהיר, אנחנו יושבים אחד ליד השני, אבל אני מביע עמדה שונה לגמרי ממה שאמרה פה קרן. אני לא מייצג פה אף אחד. אני חושב שסעיף 89(ב) צריך להימחק. אני חושב שהוא מביע חוסר הגינות. חוב למדינה הוא חוב לא מובטח. אנחנו מדברים על חטאי העבר, אנחנו לא מדברים על משהו מתמשך. כל הדברים המתמשכים, בית המשפט, חזקה עליו שלא יאשר הסדר שיש בו כוונה פלילית, או כוונה להמשך ביצוע  עבירות פליליות. וכבר דיברנו קודם שאם יש הסדר שהמטרה שלו היא ניצול לרעה של חדלות הפירעון, הוא לא יאשר את זה. מדובר בחטאי עבר. אני חושב שזה הזמן למחילה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אני משאיר את זה כאן. אנחנו נמצאים אחרי הזמן, ואנחנו בחדלות זמן. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:05.


עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona





אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה
·         עו"ד נועם קוריס - תעודת הצטיינות
·         עו"ד נועם קוריס - תעודת הצטיינות
·         עו"ד נועם קוריס - מגשר


·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה·         עו"ד נועם קוריס - הערכה·         עו,ד נועם קוריס - המלצה והערכה·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצה·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - ניופאן·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - תודה מאגודת לתת·         עו"ד נועם קוריס - תודה מלא לאלימות נגד נשים·         עו"ד נועם קוריס - תודה מכן לזקן·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצה·         עו"ד נועם קוריס - יורוקום·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - תודה מעמותת ילדים בסיכוי·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - טיב שתיל·         עו"ד נועם קוריס - טיב שתיל·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצות·         נ. קוריס ושות' - שירותי גבייה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         נועם קוריס - התאחדות הסטודנטים בישראל·         עו"ד נועם קוריס - התאחדות הסטודנטים בישראל·         עו"ד נועם קוריס - דוד צ'פניק ובניו·         עו"ד נועם קוריס - ג.ג טלקום בע"מ·         עו"ד נועם קוריס - גולדפרב פתרונות תקשורת ותדמית·         עו"ד נועם קוריס -מכתב המלצה·         עו"ד נועם קוריס - אוניברסיטת בר אילן·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - הוצאה לפועל·         עו"ד נועם קוריס - פיצוי כספי לטייס שפוטר·         נ. קוריס ושות' - האיגוד הישראלי לשחמט·         נ. קוריס עורכי דין בחוויה בלתי נשכחת בקידום אתרים·         עו"ד נועם קוריס - עיריית אשדוד·         עו"ד נועם קוריס - כתבה


פורסם על ידי ב- אין תגובות:
תוויות: , , ,
הירשם ל- רשומות (Atom)